Estimating the “Legislators in Robes”: Measuring Judges' Political Preferences

שמות המחברים/ות:
ד״ר מעוז רוזנטל, בית-ספר לאודר לממשל דיפלומטיה אסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן
גב׳ שי טלמור, בית-ספר לאודר לממשל דיפלומטיה אסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן

שם כתב העת בו פורסם המאמר:
Justice Systems Journal (יצא במהדורה אינטרנטית כאן:
https://doi.org/10.1080/0098261X.2022.2102455


תקציר המאמר: [1]
במערכות פוליטיות בהן לא רק מפלגות פוליטיות מכתיבות את מינוי השופטים, היכולת לזהות את העמדה הפוליטית של שופטים מיטשטשת. למרות זאת, פעילים חברתיים, פוליטיקאים, פרשני תקשורת, דעת הקהל ומלומדים, מנסים בכל זאת לעמוד על עמדות אלה הנתפסות כמשפיעות באופן מכריע על מערכת היחסים בין בתי משפט לאליטות פוליטיות. במאמר זה אנו מציגים מספר שיטות קיימות לביצוע אמידת עמדות אידיאולוגיות-פוליטיות של שופטים על בסיס הדרך בה הם מקבלים החלטות. לאחר סקירה זו אנו מציעים שיטה מקורית לביצוע אמידה כזו, המבוססת על שימוש בשיטת הקידוד של פרויקט מצעי המפלגות ההשוואתי (CMP/MARPOR). בעזרת שיטה זו אנו מאתרים וממיינים את העמדות האידיאולוגיות הכרוכות בפסקי דין אותם שופטים בוחנים, ורואים עד כמה שיטתית התמיכה או ההתנגדות של שופטים מסוימים בעמדה אידיאולוגית. לאחר מכן אנו נעזרים במדד הימין-שמאל האידיאולוגי (RILE) של פרויקט מצעי המפלגות בכדי למקם את השופטים על ציר עמדות ימין-שמאל. אנו מיישמים את השיטה אותה אנו מציעים על שופטי בית המשפט העליון בישראל ביושבם כבג״ץ, ונעזרים בשיטה אותה הצענו בכדי לדון במחלוקת הפוליטית הנוגעת להיותו של בית המשפט ״מפלגת בג״ץ״ השייכת לשמאל הפוליטי הישראלי. אנו מראים בעזרת השיטה שלנו כי שופטי בג״ץ יכולים להיות מזוהים יותר עם המרכז הפוליטי הישראלי ושלאורך תקופות שונות נראה כי הרכב השופטים משקף מספר סיעות פוליטיות מתחרות ולא ׳מפלגה׳ דומיננטית אחת. לסיכום, אנו מציעים דרכים להרחבת השיטה שבנינו לשאלות מחקר ומערכות פוליטיות אחרות.

[1] הכתיבה בלשון זכר לצורכי נוחות הקריאה בלבד. כל פנייה מתייחסת לנשים וגברים כאחד.